הבן של סימו

 ברכת המזון (נוסח ספרדי מלא)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֵוַח וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וָשָׁעָה. (בחג החנוכה ופורים אומרים: עַל הַנִּסִּים…) וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ, כַּלְכְּלֵנוּ, הַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, וְלֹא לִידֵי הַלְוָאַתָם, אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה, לֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא. (בשבת מוסיפים: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ…) (בראש חודש ומועד מוסיפים: יַעֲלֶה וְיָבוֹא…) וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, לָעַד הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ, הוּא מֵטִיב לָנוּ, הוּא יֵיטִיב לָנוּ לָעַד. לָעַד חֵן וָכָבוֹד וָעֹשֶׁר וְכָל טוֹב. יַעֲמֹד בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּרַכְתָּ אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח בְּפִי כָּל חַי כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבַּח בְּפִי אֲבוֹתֵינוּ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן, הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בְּשֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת אֲבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי (אוֹ בַּעֲלִי) וְאֶת בָּנַי וּבְנוֹתַי וְאֶת כָּל קְהַל קֹדֶשׁ. הָרַחֲמָן, הוּא יַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו. הָרַחֲמָן, הוּא יִטַּע בָּנוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא נֶחְטָא. הָרַחֲמָן, הוּא יַצְלִיחַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ. הָרַחֲמָן, הוּא יַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע. הָרַחֲמָן, הוּא יַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ. הָרַחֲמָן, הוּא יַשְׁכֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וָצַעַר וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלוֹת. הָרַחֲמָן, הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ. הָרַחֲמָן, הוּא יִזְכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְחוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. צוּר יִשְׂרָאֵל, קוּם בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ: וּפָדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

ברכת המזון (נוסח אשכנז מלא)

בִּרְכַּת הַזָּן

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹבוֹ, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֵוַח וּבְרַחֲמִים, נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל וְהִתְקִין מָזוֹן וּמִחְיָה לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

בִּרְכַּת הָאָרֶץ

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וָשָׁעָה.

(בחנוכה ופורים מוסיפים: עַל הַנִּסִּים…)

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, וּמְפָאֲרִים וּמְקַדְּשִׁים אוֹתָךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

בִּרְכַּת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם

רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו.

אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ, כַּלְכְּלֵנוּ, הַרְוִיחֵנוּ, הַרְוַח לָנוּ, וּמַהֵר קָרוֹב לְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְּרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם, אָמֵן.

(יש לשים לב: בשבת ויום טוב מוסיפים את הקטעים המתאימים בתוך הברכה הזו: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ או יַעֲלֶה וְיָבוֹא.)

בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, לָעַד הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ, הוּא מֵטִיב לָנוּ, הוּא יֵיטִיב לָנוּ לָעַד.

לָעַד חֵן וָכָבוֹד וְעֹשֶׁר וְכָל טוֹב. יַעֲמֹד בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּרַכְתָּ אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח בְּפִי כָּל חַי כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבַּח בְּפִי אֲבוֹתֵינוּ.

הָרַחֲמָן

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן, הוּא יִתְפָּרֵס לָנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בְּשֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם, וְאֶת בֵּיתָם, וְאֶת זַרְעָם, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

הָרַחֲמָן, הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ. הָרַחֲמָן, הוּא יִטַּע בָּנוּ יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. הָרַחֲמָן, הוּא יַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו. הָרַחֲמָן, הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן, הוּא יַעֲמִיד לָנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בִּרְכַּת מֵעֵין שָׁלֹשׁ

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל…

— אם אכל מזונות (כגון עוגה): עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה,

— אם שתה יין או מיץ ענבים: עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן,

— אם אכל פרי משבעת המינים: עַל הַפֵּרוֹת,

— אם אכל ושילב כמה סוגים (מזונות ויין, למשל): עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְעַל הַפֵּרוֹת,

וְעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ.

רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל מִזְבְּחָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרְכֶךָּ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. (בראש חודש ומועד מוסיפים: יַעֲלֶה וְיָבוֹא…)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל…

— אם אכל מזונות: עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה.

— אם שתה יין או מיץ ענבים: עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן.

— אם אכל פרי משבעת המינים: עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת.